בנק לאומי למשכנתאות בע"מ - סניף ראשי נ' קרויזר

החלטה

1. בפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן מחמת העדר הגנה וכן הבקשה לביטול פסק הדין גופה.

עסקינן בתביעת מוסד בנקאי, הוא המשיב, כנגד לווה, הוא המבקש, אשר לווה מאת המשיב הלוואה מובטחת במשכון על זכויות המבקש בנכס מקרקעין (להלן – "הדירה").

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ומשלא הגיש המבקש בקשה למתן רשות להתגונן ניתן פסק דין על פי כתב התביעה.

2. מלכתחילה הוגשה התביעה כנגד שני נתבעים, המבקש ומר סאלאוויציק (להלן – "המוכר"), אשר מכר למבקש את הזכויות בדירה. ההלוואה נשוא התובענה דנן ניתנה למבקש לשם מימון רכישת זכויות המוכר בדירה.

פסק דין כנגד המוכר ניתן, על פי הסכמת הצדדים ביום 19.3.09 ואילו פסק הדין כנגד המבקש ניתן כאמור מחמת העדר הגנה ביום 14.10.09 (להלן – "פסק הדין"), וזאת לאחר שכב' הרשמת (כתוארה אז) תמר נמרודי נעתרה לבקשת המשיב לתחליף המצאה על דרך פרסום בעיתון יומי.

פסק הדין הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ואזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל הומצאה לאשת המבקש ביום 7.3.10.

3. עיקר טענות המבקש המקימות לו לשיטתו את הזכות לסעד המבוקש הן כדלקמן:

אשת המבקש לא מסרה למבקש את האזהרה שהתקבלה מאת לשכת ההוצאה לפועל כאמור והוא מצאה במקרה בביתו עת עסק בניקיונות לקראת חג הפסח, ביום 14.3.10 או בסמוך לכך.

למחרת היום, קרי – 15.3.10, פנה המבקש אל מזכירות בית המשפט (לאחר שפנה קודם לכן אל לשכת ההוצאה לפועל ולמד לדעת שניתן כנגדו פסק דין) והזמין את תיק בית המשפט.

מחמת השבתת בית משפט זה בשל פריסת מערכת נט המשפט התעכבה הגעת תיק התובענה מהארכיב באופן שרק ביום 18.4.10 הגיע התיק לידי המבקש ומסמכי התיק הועתקו על ידי המבקש.

לאחר העתקת המסמכים כאמור, פנה המבקש אל עוה"ד ניידיק המייצגו בהליך דנן וביום 16.5.10 הוגשו הבקשות נשוא החלטתי זו.

נטען, כי הואיל וכתב התביעה הומצא בדרך של פרסום בעיתון חילוני והמבקש משתייך לקהילה החרדית, הסיכוי שיראה את תחליף ההמצאה אפסי. ודוק – המבקש לא טען בתצהירו מפורשות, כי תחליף ההמצאה אכן לא השיג את תכליתו ושהוא לא היה מודע להגשת התביעה, אם כי טענה זו משתמעת מהכתוב בתצהירו.

לצרכי הדיון אניח איפוא מעתה ואילך, כי אכן המבקש לא היה מודע בעת הרלבנטית לתחליף ההמצאה.

כמו כן נטען, כי למבקש עומדת הגנה מפני התביעה משני טעמים כדלקמן: האחד, עת רכש המבקש את הדירה מהמוכר, הוא לא ידע כי הדירה תפוסה בידי דייר מוגן באופן המונע ממנו לקבל חזקה בדירה. המשיב, כך נטען, התרשל בבדיקתו את הדירה שנועדה לשמש בטוחה להחזר ההלוואה ולא גילה את דבר היותה תפוסה בידי דייר מוגן. לפיכך נטען, שלמשיב אשם תורם בשיעור מלא (סעיף 62 לבקשה וסעיף 38 לתצהיר).

הטעם האחר הוא, כי למבקש עומדת טענת קיזוז הואיל והן המבקש והן המוכר שילמו למשיב סכומי כסף ניכרים לשם פירעון ההלוואה. המבקש תומך טענתו זו בפירוט התנועות השנתי בחשבון ההלוואה אותו ערך המשיב עבור השנים 2000-2008.

4. דין הבקשה להארכת המועד להידחות ובנסיבות אלה מתייתר הדיון בבקשה לביטול פסק הדין לגופה. יחד עם זאת, אגב הדיון בבקשה להארכת המועד אתייחס אף לסיכויי הגנת המבקש. אבאר להלן.

5. אליבא דהמבקש, האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל הומצאה לידיו ביום 14.3.10. דינה של המצאת האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל כדין המצאת הפסיקתא לידי המבקש. ראו: רע"א 8040/98 פרושינובסקי נ' שטרן (פורסם במאגרים); ע"א (מחוזי נצרת) 1072/06 בש"א 1657/06 הייב נ' הייב (פורסם במאגרים); ת.א. (הרצליה) 4061/01 בש"א 1369/02 ר. סלוביק נ' בנק המזרחי (פורסם במאגרים); ת.א. 2929/99 (רשל"צ) בש"א 2575/02 אלימלך נ' עירית חולון (פורסם במאגרים); בש"א (שלום י-ם) 6701/09 רייזנברג נ' צ'יטה (פורסם במאגרים).

מניין שלושים הימים העומדים למבקש לצורך הגשת בקשתו לביטול פסק הדין מתחיל איפוא עם המצאת האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל לידיו. לעניין פרק הזמן העומד למבקש ראו: תקנות 201 ו – 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות").

6. במניין הימים יש להביא בחשבון, כי משלהי חודש פברואר 2010 ועד ליום 20.3.10 חלה השבתה בבית משפט זה מחמת פריסת תכנת נט המשפט וכן, כי בפרק הזמן שבין 29.3.10 ועד ליום 5.4.10 ועד בכלל חלה פגרת הפסח. פרקי זמן אלו אינם באים במניין הימים שעמדו לרשות המבקש לשם הגשת בקשתו לביטול פסק הדין. ראו: תקנה 529 לתקנות.